רועי רוסטמי מנתח: מלחמה קרה חדשה והסדר העולמי המשתנה – אסטרטגיית השקעות לעידן של פיצול

במשך שלושה עשורים, מאז נפילת חומת ברלין, עולם ההשקעות פעל תחת פרדיגמה אחת ברורה: גלובליזציה. הרעיון היה פשוט ומפתה: הון, סחורות ומידע יזרמו בחופשיות סביב העולם, בחיפוש אחר היעילות המקסימלית. חברות מערביות העבירו ייצור לסין כדי להוזיל עלויות, ובתמורה סין מימנה את החוב המערבי. זה היה עידן של שיתוף פעולה כלכלי, של שרשראות אספקה גלובליות ושל אמונה בסדר עולמי אחיד. העידן הזה, כפי שאנו מכירים אותו, הסתיים.

אנו ניצבים כיום בפתחו של עידן חדש, עידן המוגדר על ידי תחרות אסטרטגית בין שני גושים – ארצות הברית ובעלות בריתה מחד, וסין ושותפותיה מאידך. “זוהי מלחמה קרה חדשה,” מסביר רועי רוסטמי, “אך שדה הקרב אינו אידיאולוגי-צבאי כמו במאה ה-20, אלא כלכלי-טכנולוגי. זוהי מלחמה על השליטה בתשתיות העתיד: על השבבים, על הבינה המלאכותית, על רשתות התקשורת ועל המטבעות שישלטו בסחר העולמי. כמשקיעים, להתעלם מהשינוי המבני הזה זה כמו לנווט באוקיינוס עם מפה מלפני 50 שנה. הזרמים השתנו, היבשות הטקטוניות של הכלכלה העולמית זזות, ומי שלא יתאים את עצמו, פשוט ייטרף”.

ניתוח מאקרו-כלכלי זה, המבוסס על ניסיונו של רועי רוסטמי, מפרק את מאפייני הסדר העולמי החדש ומציג אסטרטגיות השקעה מעשיות לעולם שהפסיק להיות “שטוח”.

## שדה הקרב: חזיתות העימות הכלכלי החדש

כדי לבנות אסטרטגיית השקעה מתאימה, ראשית יש להבין את חזיתות המאבק המרכזיות.

1. החזית הטכנולוגית: המלחמה על השבבים והבינה המלאכותית

זוהי ליבת הסכסוך. שתי המעצמות מבינות כי מי שישלוט בטכנולוגיות העתיד, ישלוט בכלכלה העולמית.

• האסטרטגיה האמריקאית: בלימה. באמצעות מגבלות יצוא חריפות (כמו אלו שהוטלו על שבבים מתקדמים), ארה”ב מנסה להאט את ההתקדמות הטכנולוגית של סין ולמנוע ממנה השגת עליונות בתחומים קריטיים כמו בינה מלאכותית ומחשוב-על.
• האסטרטגיה הסינית: חתירה לעצמאות. בתגובה למגבלות, בייג’ינג מזרחימה מאות מיליארדי דולרים כדי לבנות תעשיית שבבים מקומית עצמאית, במטרה להשתחרר מהתלות בטכנולוגיה מערבית.

2. החזית הכלכלית: מ”יעילות” ל”חוסן”

שרשרת האספקה הגלובלית, שהייתה סמל היעילות, התגלתה כשברירית במהלך מגפת הקורונה והמתיחות הגיאופוליטית. כתוצאה מכך, השיח העסקי השתנה.

• “Re-shoring” ו-“Friend-shoring”: חברות מערביות רבות כבר אינן מקבלות החלטות רק על בסיס העלות הנמוכה ביותר. הן מעבירות ייצור חיוני בחזרה למדינות האם (“Re-shoring”) או למדינות הנחשבות בנות ברית אסטרטגיות (“Friend-shoring”) כמו מקסיקו, וייטנאם או הודו. המטרה: להבטיח את יציבות שרשרת האספקה, גם במחיר גבוה יותר.

3. חזית המטבע וההשפעה הגלובלית

ארה”ב שולטת במערכת הפיננסית העולמית בזכות מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העיקרי. סין פועלת באופן שיטתי כדי לאתגר את ההגמוניה הזו.

• קידום היואן: סין מעודדת שימוש ביואן בסחר בינלאומי, במיוחד עם מדינות מתפתחות ובסחר בסחורות כמו נפט.
• מוסדות אלטרנטיביים: יוזמת “החגורה והדרך” ומוסדות פיננסיים חדשים נועדו ליצור מערכת כלכלית מקבילה, שאינה תלויה בבנק העולמי ובמוסדות המערביים.

## אסטרטגיית השקעות לעולם המפוצל

הבנת חזיתות אלו מאפשרת לרוסטמי לגבש אסטרטגיית השקעה המזהה את המרוויחים והמפסידים מהסדר החדש.

תימה 1: רנסנס התעשייה האמריקאית (והאירופאית)

מדיניות ממשלתית אקטיבית כמו חוקי ה-CHIPS וה-IRA בארה”ב, דוחפת להשקעות אדירות בתעשייה מקומית.

• הזדמנויות: יש לחפש חברות בתחומים כמו תעשייה מתקדמת, אוטומציה ורובוטיקה, המסייעות למפעלים במערב להפוך ליעילים יותר. כמו כן, חברות העוסקות בייצור שבבים מקומי ובכל שרשרת האספקה שלהן, וכן חברות בתחום התשתיות והאנרגיה הירוקה הנהנות מתמיכה ממשלתית.

תימה 2: מנצחות ה-“Friend-shoring”

הסטת הייצור מסין מייצרת הזדמנויות אדירות במדינות אחרות.

• הזדמנויות: מקסיקו הופכת למרכז ייצור עבור השוק הצפון-אמריקאי. וייטנאם והודו מושכות השקעות בתחומי האלקטרוניקה והטקסטיל. גם מדינות במזרח אירופה נהנות מהקרבה לשוק האירופי. ניתן להיחשף למגמה זו דרך קרנות סל המתמחות במדינות אלו או דרך חברות מערביות המקימות שם פעילות משמעותית.

תימה 3: חברות “מבצר סין” (למשקיעים אמיצים)

השקעה ישירה בסין הפכה למסוכנת ומורכבת, אך רוסטמי טוען שגם שם ישנן הזדמנויות, אם יודעים היכן לחפש.

• הזדמנויות: במקום להשקיע בחברות סיניות המייצאות למערב (החשופות למכסים וסנקציות), יש להתמקד בחברות הנהנות מהדחיפה של בייג’ינג לעצמאות כלכלית. זה כולל חברות בתחום השבבים המקומי, יצרניות רכב חשמלי הפונות לשוק הסיני העצום, וחברות מותגי צריכה מקומיים חזקים שהופכים פופולריים יותר בקרב הצרכנים הסינים. יש להדגיש כי זוהי השקעה בסיכון גבוה, החשופה להתערבות רגולטורית שרירותית.

תימה 4: “מירוץ החימוש” החדש

כל מאבק אסטרטגי דורש משאבים.

• הזדמנויות: המלחמה הטכנולוגית דורשת סחורות קריטיות כמו ליתיום, נחושת, קובלט ומתכות נדירות. השקעה בחברות כרייה הפועלות במדינות יציבות פוליטית היא דרך להיחשף לביקוש ארוך הטווח הזה. במקביל, המתיחות הגיאופוליטית הגוברת מובילה לעלייה בתקציבי הביטחון ברחבי העולם, מה שהופך את החברות בתעשייה הביטחונית במערב להשקעה אטרקטיבית.

## סיכום: ניווט לפי מפות חדשות

הסדר העולמי הישן, המבוסס על גלובליזציה הרמונית, פינה את מקומו למציאות מורכבת של תחרות בין-גושית. עבור המשקיע, משמעות הדבר היא שחובה לנטוש את הנחות היסוד הישנות ולאמץ חשיבה אסטרטגית חדשה. כבר לא מספיק לנתח דוח כספי; יש להבין את המפה הגיאופוליטית, לעקוב אחר החלטות מדיניות ולזהות את המגמות ארוכות הטווח שהמלחמה הקרה החדשה יוצרת.

“בעבר, כולנו הפלגנו בנהר רחב ורגוע של גלובליזציה. כעת, הנהר הזה התפצל למספר זרמים סוערים ומתחרים,” מסכם רועי רוסטמי. “הנווט שימשיך להשתמש במפה הישנה יעלה על שרטון. הנווט האסטרטגי, שמבין את הזרמים החדשים וממקם את ספינתו בהתאם, לא רק ישרוד, אלא ימצא נתיבים מהירים יותר ליעדו”.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.